שלפוחית רגיזה - תיאור מקרה
המטופלת תמר: בת 36 נשואה + 2, הגיעה לטפל בתסמונת "שלפוחית רגיזה"
מגיל 16 המטופלת סבלה מתכיפות גבוהה במתן שתן במהלך היום. היא קיבלה אבחנה שיש לשלפוחית הרגיזה, והרופא הנחה אותה להתרוקן פעם בשעה כדי למנוע דליפת שתן (שלא הייתה קיימת אז).
תמר הגיעה אלי כיוון שבבקרים התחילו לה דליפות שתן קלות, במהלך היום התדירות הייתה נמוכה מפעם בשעה, והמצב החמיר בעיקר סביב התארגנות ויציאה מהבית (היא עובדת מהבית).בשבילי זה סימן משמעותי שיכול להצביע על קיום המתח או חרדה בחיה שיוצרים סימפטומים של התכווצויות בלתי רצוניות בשלפוחית השתן. מהניסיון שלי אפשר לצייר תמונת פרופיל דומה של נשים הסובלות שלפוחית רגיזה או עצבנית,לרב מדובר בנשים רגישות, הלוקחות דברים לב, חשות לא בטוחות בעצמן ויחד עם זאת מנסות להיות בשליטה על הכל.
בהמשך תמר הבינה שפיתחה חרדה סביב נושא השתן, כי כל השנים האלה זכרה וביצעה את ההוראה של הרופא, בגלל הפחד מאיבוד השליטה בשלפוחית. כתגובה לפחד קרה שינוי התנהגותי ופיזיולוגי שמנע ממנה אורך חיים נינוח, פגע באיכות חייה, החליש את הסוגר ואת השלפוחית, כי ללא יכולת להימתח וסיבולת להחזיק מעמד בעומס השריר לא יכול להתפתח.
הטיפול:
הטיפול היה מאד פשוט וקצר מועד בזכות התשאול, הסבר על אנטומיה של רצפת האגן, מודעות לקשר בין הגוף לנפש, תרגילי נשימה, הבנה של תהליך הריפוי, ידיעת מנגנון החרדה וכלים לאיזון המתחים, דיוק וחיזוק סוגר השתן.
התוצאה:
כבר אחרי שבוע תמר חזרה זורחת וסיפרה שחייה השתנו, שהתדירות במתן שתן ירדה והיא מבקרת בשירותים פעם ב2-4 שעות, תלוי בשתיה. לאחר 4 מפגשים סיימה את הטיפול עם הרגשה ברורה שיש לה שליטה בשלפוחית השתן, אימצה לעצמה כמה תרגילים פשוטים שחלקם עוזרים לה לחזק את רצפת האגן ואחרים משפיעים על ירידת המתח במצבי מלחיצים.
